הליך הגירושין במדינת ישראל שונה באופן מהותי מזה המקובל ברוב מדינות המערב. בעוד שבמקומות אחרים בעולם מספיקה הסכמה הדדית של בני הזוג כדי להביא לפירוק פורמלי של הקשר הזוגי, בישראל נדרש הליך פורמלי, מחייב ולעיתים לא פשוט – שמתקיים לפי עקרונות ההלכה העברית ונערך בפני בית הדין הרבני. יש כאן ערכאה שיפוטית לכל דבר ועניין, אך סדרי הדין והדין המהותי המחייב (מעבר לחוקי המדינה), הם המשפט הדתי. לצד בית הדין, ישנה גם ערכאה אזרחית – בית המשפט לענייני משפחה, ובין שתי הערכאות קיימת מערכת יחסים מיוחדת.
מכאן, בתור עורך דין גירושין בבת ים, מצאתי לנכון לצלול במאמר זה לעומקו של ההליך, להבהיר את המשמעויות ההלכתיות והמשפטיות שבו, ואף להציג את ההבדלים בין הערכאות המשפטיות הרלוונטיות להליך גירושין, מה קורה בעת פתיחת תיק גירושין, ומה חשוב לדעת לפני שמתחילים את הצעד המשמעותי הזה.
בטרם נתחיל, חשוב להבהיר כי המאמר נכתב למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני עם עורך דין גירושין בבת ים ובכלל.
מהו למעשה הליך גירושין בישראל?
גירושין הם לא רק סיום של קשר רגשי – אלא הליך משפטי המצריך קיום של כללים, הצגת עילות ועמידה בפרוצדורות מוגדרות. בישראל, כאשר מדובר בזוג יהודי שהתחתן (כאשר הנישואין נערכים לפי הדין הדתי), הסמכות הבלעדית לדון בגירושין נתונה לבית הדין הרבני.
יתרה מכך, במסגרת הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, נדרש בן הזוג המבקש את הגירושין, להוכיח עילת גירושין מבין עילות הגירושין הקבועות בדין העברי–דתי. בהיעדר הוכחה של עילת גירושין, ייתכן שבית הדין יסרב לאשר את התביעה.
עילות הגירושין המוכרות בדין העברי הדתי, הן למשל: בגידה, מעשה כיעור, עקרות. בנוסף, ישנה עילה שנקראת "עוברת על דת יהודית" (כלומר – טענה כלפי האישה שהיא מעודדת את הבעל לחטוא מבחינה דתית), אי קיום וסיפוק מיני והדוגמאות הן רבות.
מה הדין כשבני הזוג לא נישאו כדת?
שאלה שכיחה זאת נוגעת לזוגות שנישאו בחתונה אזרחית בחו"ל שלא דרך הרבנות. מה הדין במקרה כזה? גם כאן התשובה מורכבת:
אם שני בני הזוג יהודים, אזי בית הדין הרבני הוא המוסמך לעסוק בתביעת הגירושין. לעיתים, בית הדין יצטרך לפסוק "גט לחומרא" – מעין גירושין "ליתר ביטחון", כדי למנוע בעיות הלכתיות עתידיות. מצד שני, אם מדובר בזוג מעורב דתית או זוג שלא יכול להינשא לפי הדין הדתי, אזי הסמכות עוברת לבית המשפט לענייני משפחה, לפי חוק מיוחד – חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט–1959. מדובר בעצם בתביעה ל-"התרת נישואין".
בית הדין הרבני מול בית המשפט לענייני משפחה
בית הדין הרבני, הוא מוסד שיפוטי בעל מעמד חוקי, הפועל לפי דין תורה ובעל סמכות ייחודית לעסוק בתביעות גירושין של יהודים בישראל. מעבר לגירושין עצמם, הוא עשוי לדון גם בנושאים נלווים, כגון: מזונות, כתובה, חלוקת רכוש ומשמורת ילדים, כל עוד הם נכרכו כראוי לתביעת הגירושין. כלומר, באופן רגיל אין לבית הדין הרבני סמכות לעסוק בתביעות נלוות לגירושין (כגון – הסדרי שהות, רכוש וכו'), אבל אם מוגשת תביעת גירושין שכורכת עמה את כלל הנושאים, אזי בית הדין הרבני קונה לעצמו סמכות. האפשרות הזו בעצם יוצרת מתח בסיסי בין בית הדין לבית המשפט לענייני משפחה, דבר שנקרא "מרוץ הסמכויות".
במקביל, בית המשפט לענייני משפחה פועל לפי המשפט האזרחי, והוא הגוף שאליו ניתן לפנות בכל נושא משפחתי שאינו קשור ישירות לגירושין הדתיים – כמו ירושות, צוואות, בדיקות אבהות, אימוץ, אפוטרופסות, וכמובן מזונות, משמורת והסדרי ראייה.
למרות שהן ערכאות מקבילות, לכל אחת מהן יש יתרונות ואסטרטגיות משפטיות שונות. לכן לעיתים עדיפה לצד מסוים תביעה כרוכה לבית הדין, ולעיתים עדיפה החלוקה בין הערכאות. כל מקרה נבחן לגופו, ולכן חשוב לקבל ייעוץ משפטי מוסמך מעורך דין גירושין בבת ים בעת הצורך.
מה כולל תיק גירושין בפועל?
למעשה, פתיחת תיק גירושין היא רק השלב הראשון. לרוב, הגירושין כוללים עוד מספר סוגיות מהותיות שדורשות הכרעה משפטית. למשל, במסגרת הליך גירושין יש להסדיר את גובה מזונות הילדים, את הסדרי השהות והאחריות ההורית על הילדים המשותפים (מה שבעבר היה נקרא "משמורת"), וכן גם את חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג. כל אלו, הם לעיתים הליכים נפרדים, אך כולם מהווים חלק בלתי נפרד מהליך הגירושין.
נעיר גם כי גירושין יכולים להיערך בהסכמה. במקרה כזה, בני זוג יכולים להגיש הסכם גירושין לבית הדין הרבני, וגם לכלול בו הסכמות נוספות בשאר התחומים.
